תוכן עניינים
170 יחסים: מאיס עלי, מאיר מרוטנבורג, מאיר להמן, מאיר בן ברוך, מאיר בן ברוך מרוטנברג, מאיר בן ברוך מרוטנבורג, מאיר בן ברוך הלוי, מאיר הכהן, מאיר הכהן מרוטנבורג, מנחם ממירזבורק, מסכת מועד קטן, מצוות תכלת, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי בן הלל, משפט פריז, משה מאיוורא, משה נחום רוזנבוים, משה נחום ירושלמסקי, משה פרנס מרוטנבורג, משה הכהן ממגנצא, מהר"ם, מהר"ם מרוטנברג, מהר"ם בן ברוך, מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט, מכירת חמץ, אף ברי, ארפורט, אליעזר בן יואל, אליהו מפריז, אברהם קלויזנר, אברהם יצחק איגוס, אברהם ישראל בצלאל רוזנבוים, אור זרוע, אכילת דג עם בשר, אכילה בסוכה, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נתן בן יצחק הבבלי, נושאי כליו של הרמב"ם, ספר המקצועות, ספר יראים, סליחות, סדר ליל ראש השנה, סדר טהרות, סיטומתא, עמרם פישר, עמרם רוזנבוים, עקיבא פישר, על הנסים, עלינו לשבח, עליונים ששו, ... להרחיב מדד (120 יותר) »
מאיס עלי
"מאיס עלי" (מארמית: מאוס עלי) היא עילת גירושין מרכזית, מאז המשנה ועד לימינו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיס עלי
מאיר מרוטנבורג
#הפניהמהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר מרוטנבורג
מאיר להמן
הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר להמן
מאיר בן ברוך
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר בן ברוך
מאיר בן ברוך מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר בן ברוך מרוטנברג
מאיר בן ברוך מרוטנבורג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר בן ברוך מרוטנבורג
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר בן ברוך הלוי
מאיר הכהן
קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר הכהן
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומאיר הכהן מרוטנבורג
מנחם ממירזבורק
רבי מנחם ב"ר פנחס ממרזבורק (מהעיר מרזבורג, לפעמים מכונה על שם ספרו 'ר' מנחם מעיל צדק', או ר' מנחם המעילי) היה מחכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים, בדור שאחרי גזרות ק"ח–ק"ט, תיקן תקנות חשובות שהתקבלו בדורות שלאחריו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומנחם ממירזבורק
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומסכת מועד קטן
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומצוות תכלת
מרדכי ליב קצנלנבוגן
הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומרדכי ליב קצנלנבוגן
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומרדכי בן הלל
משפט פריז
משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשפט פריז
משה מאיוורא
רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשה מאיוורא
משה נחום רוזנבוים
הרב משה נחום רוזנבוים (? – ט"ז בחשוון ה'תקפ"ו; כונה "ציצית בייסער" עקב מנהגו להסתכל לעיתים תכופות בציציותיו ולנשקם) היה רב הונגרי, רבן של הערים טליקא, ואשוואר ונג'וואז'ון.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשה נחום רוזנבוים
משה נחום ירושלמסקי
הרב משה נחום ירושלמסקי (ז' באדר תרט"ו, 1855 - כ"ט בסיוון תרע"ו, 1916) היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשה נחום ירושלמסקי
משה פרנס מרוטנבורג
רבי משה פרנס מרוטנבורג היה אחד מהראשונים, הוא חי ופעל בעיר רוטנבורג שבגרמניה בשלהי המאה ה-13 או בראשית המאה ה-14, מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג, ומחבר 'ספר הפרנס'.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשה פרנס מרוטנבורג
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומשה הכהן ממגנצא
מהר"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומהר"ם
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומהר"ם מרוטנברג
מהר"ם בן ברוך
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומהר"ם בן ברוך
מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט
מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט (בגרמנית: Jüdisch-Mittelalterliches Erbe in Erfurt) היא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו הכולל שלושה מבנים בעיר ארפורט, בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה: בית הכנסת הישן, המקווה ו"בית האבן".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומורשת יהודית מימי הביניים בארפורט
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ומכירת חמץ
אף ברי
אף ברי הוא מונח המוזכר בספר איוב, לפי פרשנות מקובלת אחת הוא מלאך הממונה על הגשמים, אך לפי פרשנים אחרים אין זה כלל שם עצם אלא מילת הסבר - "אפילו כשיהיה האוויר ברור".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואף ברי
ארפורט
גשר קרמר שרידים מחומת העיר מן המאה ה-11 בית העירייה כתובת זיכרון מעל מבנה המלון בו התאכסן וילי ברנדט בביקורו בעיר ב-1970 בית הכנסת הישן (ארפורט), נבנה ב-1094 ארפורט (בגרמנית: Erfurt) היא בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה והעיר הגדולה במדינה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וארפורט
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואליעזר בן יואל
אליהו מפריז
רבי אליהו מפריז (המאה ה-12. מכונה גם רבי אליהו הצרפתי ורבינו התשבי) היה מראשוני בעלי התוספות בצרפת.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואליהו מפריז
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואברהם קלויזנר
אברהם יצחק איגוס
אברהם יצחק איגוס (באנגלית: Irving A. Agus; 1910 - 18 ביולי 1984) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, מומחה לתולדות יהדות אשכנז בימי הביניים ופרופסור להיסטוריה בישיבה יוניברסיטי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואברהם יצחק איגוס
אברהם ישראל בצלאל רוזנבוים
הרב אברהם ישראל בצלאל רוזנבוים (בערך ה'תק"ן – י"א בסיוון ה'תרכ"ג, מאי 1863) היה רב הונגרי, רבה של, איז'אק וסיגטוואר.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואברהם ישראל בצלאל רוזנבוים
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואור זרוע
אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואכילת דג עם בשר
אכילה בסוכה
המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ואכילה בסוכה
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
נתן בן יצחק הבבלי
רבי נתן בן יצחק הכהן הבבלי היה היסטוריון של יהדות בבל, שחי בתקופת הגאונים במאה העשירית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ונתן בן יצחק הבבלי
נושאי כליו של הרמב"ם
נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ונושאי כליו של הרמב"ם
ספר המקצועות
ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וספר המקצועות
ספר יראים
ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וספר יראים
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וסליחות
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וסדר ליל ראש השנה
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וסדר טהרות
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וסיטומתא
עמרם פישר
הרב עמרם פישר (ה'תרי"ג, 1852 – י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) היה רב הונגרי, רבה של העיר יינק.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועמרם פישר
עמרם רוזנבוים
רבי עמרם רוזנבוים (נקרא בשם: רבי "עמרם חסידא", מפני חסידותו וצדקותו; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, נובמבר 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועמרם רוזנבוים
עקיבא פישר
הרב עקיבא פישר (ה'תקע"ח, 1818 – י"ח בשבט ה'תרנ"ד, 1894) היה רב הונגרי, אב בית הדין של העיר טט.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועקיבא פישר
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועל הנסים
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועלינו לשבח
עליונים ששו
הפיוט עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים הנאמר בסוף האזהרות לחג השבועות בקהילות אשכנז ואיטליה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועליונים ששו
עליית בעלי התוספות
44.4 עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועליית בעלי התוספות
עזרא הנביא ממונקנטור
רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ועזרא הנביא ממונקנטור
פסקי תוספות
פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ופסקי תוספות
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ופרשנות המשנה
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ופדיון שבויים
צמיד פתיל
בהלכות טומאה וטהרה, צמיד פתיל הוא כלל יסוד, שנאמר בתורה בפרשת חוקת: הפסוק, המדבר אודות כלים המצויים באוהל המת, קובע כי כל כלי שאין סגור בצמיד פתיל הסוגר את פתחו לגמרי, נטמא יחד עם כל אשר בתוכו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וצמיד פתיל
צפיון
צִפְיוֹן (נקרא גם צפוןראו אנציקלופדיה מקראית כרך ו) הוא דמות מקראית, בנו הבכור של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וצפיון
צבי פישר
הרב צבי הירש פישר (ה'תר"א, 1841 – י"ד באדר ב' ה'תרס"ב, 1902) היה רב הונגרי, רבן של הערים אסוד ודוואוואניה (לעיתים: ויינערן).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וצבי פישר
צבי הרש רוזנבוים
הרב צבי הרש רוזנבוים (ה'תקנ"ה – חנוכה בערך ה'תקפ"ט) היה רב הונגרי, רבה של ביצ'קה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וצבי הרש רוזנבוים
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקריאת התורה
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקריאת ההלל
קלונימוס הזקן
קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקלונימוס הזקן
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקדושתא
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקדיש יתום
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקהילת יהודי מיינץ
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקהילת יהודי שפייר
קהילות שו"ם
קהילות שו"ם (או: שו"מ) הוא כינוי מקובל לקהילות היהודיות בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפיירא, וורמייזא ומגנצא) שעל גדות נהר הריין.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקהילות שו"ם
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וקירואן
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ור"י הזקן
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורא"ש
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וראשונים
רחמים אריה אברהם ארייאש
הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורחמים אריה אברהם ארייאש
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורב חסדא
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורבנו פרץ
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורבנו גרשום
רבי מאיר מרוטנבורג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורבי מאיר מרוטנבורג
רודולף הראשון, מלך גרמניה
רודולף הראשון ידוע גם בכינוי רודולף מהבסבורג (בגרמנית: Rudolf von Habsburg, בצ'כית: Rudolf Habsburský; 1 במאי 1218 - 15 ביולי 1291) לבית הבסבורג, היה מייסד שושלת הבסבורג בשלטון גרמניה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ורודולף הראשון, מלך גרמניה
ריצב"א
רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וריצב"א
שמשון בן צדוק
רבי שמשון בן צדוק (נפטר בשנת ה'ע"ב) היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמשון בן צדוק
שמחה משפיירא
רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמחה משפיירא
שמחה עמנואל
שמחה עמנואל (נולד ב-1 בדצמבר 1957) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימד בעבר גם באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמחה עמנואל
שמואל מאיוורא
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמואל מאיוורא
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמואל מפלייזא
שמואל ארגמן
שמואל ארגמן (שם העט של שמואל רוט, ד' באדר תש"ד, 28 בפברואר 1944 – ג' באב תשפ"א, 12 ביולי 2021) היה סופר חרדי־ישראלי שכתב ספרי עלילה רבים, רובם לילדים ולנוער.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושמואל ארגמן
שאלי שרופה באש
שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד בפריז, ונאמרת בשני מנהגי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושאלי שרופה באש
שרפת התלמוד
שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושרפת התלמוד
שבועת היסת
בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושבועת היסת
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ושבועות
תפילת נשים באשכנז בימי הביניים
בית הכנסת היה הציר שסביבו התנהלו רוב חייה של הקהילה היהודית בימי הביניים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ותפילת נשים באשכנז בימי הביניים
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ותקנות שו"ם
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ותקנות הקהילה
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ותשב"ץ קטן
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ותוספות
לא תעשון אתי
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ולא תעשון אתי
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וט"ו בשבט (מועד)
טענת קים לי
טענת קִים לי היא טענת הגנה במסגרת המשפט העברי אותה יכול לטעון נתבע במקרה שבו קיימת מחלוקת הלכתית הנוגעת לדין בענייני ממון בו הוא מעורב.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וטענת קים לי
טומאת כלי עץ
בהלכות טומאת כלים, לכלי עץ ישנם דינים מיוחדים לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין כלים מחומרים אחרים בהלכות קבלת הטומאה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וטומאת כלי עץ
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וזרוע, לחיים וקיבה
זכרון יהודה
כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה הוא ספר שאלות ותשובות של רבי יהודה בן הרא"ש, שענה לשואליו בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולדו).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וזכרון יהודה
חפץ בן יצליח
רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחפץ בן יצליח
חרם דרבנו גרשום
חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחרם דרבנו גרשום
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחליבה בשבת
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחזקה (הלכה)
חיים אליעזר בן יצחק
רבי חיים אליעזר בן יצחק מווינה, ידוע גם בכינוי מהר"ח אור זרוע, היה בנו של ר' יצחק מווינה ("אור זרוע"), וערך את כתביו של אביו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחיים אליעזר בן יצחק
חיים פלטיאל
רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחיים פלטיאל
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וחיים כהן (מבעלי התוספות)
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ובעלי התוספות
ברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברוך שאמר הוא ספר קדום העוסק בפרטי הלכות הכנת תפילין, החל מעיבוד הקלף וכלה בצורת הכתיבה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וברוך בן יצחק
ברכת לישב בסוכה
ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וברכת לישב בסוכה
ברכה הסמוכה לחברתה
ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וברכה הסמוכה לחברתה
ביטול איסור לכתחילה
אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וביטול איסור לכתחילה
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וגבאי צדקה
גיל הנישואים
גיל הנישואים הוא הגיל המינימלי לפי חוק שבו מותר להינשא.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וגיל הנישואים
דן בן יוסף אשכנזי
רבי דן בן יוסף אשכנזי (את הכינוי אשכנזי קיבל בספרד בעקבות מוצאו) חי ופעל באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-13, ובהמשך היגר לספרד שם פעל עד לפטירתו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודן בן יוסף אשכנזי
דבר שלא בא לעולם
דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודבר שלא בא לעולם
דבר שטיבולו במשקה
דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודבר שטיבולו במשקה
דברים הגורמים לשכחה
רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודברים הגורמים לשכחה
דין מרומה
דין מרומה הוא מונח הלקוח מהמשפט עברי, המתאר מצב שבו חש הדיין שיש רמאות בדיון העומד בפניו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודין מרומה
דייוויד דאובה
דייוויד דאובה (8 בפברואר 1909, פרייבורג, גרמניה - 24 בפברואר 1999, ברקלי, קליפורניה) היה בין הבולטים בקרב חוקרי המשפט העתיק במהלך המאה העשרים וכן היה פרופסור עמית של האקדמיה הבריטית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ודייוויד דאובה
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והמאה ה-13
המאור (ברלין - תל אביב)
ממוזער המאור היה כתב עת תורני שיצא לאור כירחון בברלין ובהמשך בסדרה חדשה בתל אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והמאור (ברלין - תל אביב)
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והאיגוד העולמי למדעי היהדות
הסרת בדי ארון הברית
איסור הסרת בדי ארון הברית הוא איסור (מצוות לא תעשה) להוציא את הבדים (מוטות) המיועדים לנשיאת ארון הברית מהטבעות המחזיקות אותם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והסרת בדי ארון הברית
הפולמוס היהודי-נוצרי
הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והפולמוס היהודי-נוצרי
הלכה כסתם משנה
הלכה כסתם משנה הוא כלל בפסיקת הלכה בספרות היהודית רבנית, הקובע כי כאשר קיימת משנה המציגה פסק הלכה ללא ציון שם אומרה, יש לפסוק את הנאמר בה כהלכה למעשה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והלכה כסתם משנה
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והלכות ליל הסדר
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והגדת רוטשילד
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והדלקת נרות חנוכה
הוצאת שם שמים לבטלה
הוצאת שם שמים לבטלה היא איסור דאורייתא לומר את שם ה' ללא צורך.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והוצאת שם שמים לבטלה
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
היתר מאה רבנים
בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג והיתר מאה רבנים
ווי העמודים
וָוֵי העמודים הוא מנהג בכתיבת ספר תורה, שעל פיו מתחילים כל העמודים בספר התורה באות ו"ו, למעט חמישה עמודים, שמתחילים באותיות 'בי"ה שמ"ו'.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וווי העמודים
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וויאהב אומן
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ווירצבורג
כפייה בכריתת חוזה (משפט עברי)
כפייה בחוזה משמעותה שאחד מן הצדדים לחוזה נאלץ לכרות אותו בניגוד לרצונו הגמור.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וכפייה בכריתת חוזה (משפט עברי)
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וכל נדרי
י"ב באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וי"ב באב
יעקב מאורליינש
רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן ובלונדון.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויעקב מאורליינש
יעקב נורטהויזן
רבי יעקב נורטהויזן (נהרג בט"ז באייר ה'ק"ט, 1349) היה מחכמי אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-14, ושימש ראש ישיבה בנורדהאוזן.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויעקב נורטהויזן
יעקב חזן מלונדון
יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויעקב חזן מלונדון
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויעקב בן אשר
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויעקב ישראל סטל
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויצחק מאיר אלתר
יצחק מווינה
רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויצחק מווינה
יצחק בן ראובן הברצלוני
רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויצחק בן ראובן הברצלוני
יצחק גאטינייו
שער ספר בית ישחק לרבי יצחק גאטינייו הרב יצחק גאטינייו (השני) (?-1800) היה מגדולי רבני אזמיר ורבו של הרב חיים פאלאג'י.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויצחק גאטינייו
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויצחק הלבן
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וירושה (משפט עברי)
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וישעיה די טראני
ישראל מקרמס
רבי ישראל מקרֶמס (קרמז', קרעמזיר, קרמזר) היה מראשוני אשכנז, חי ופעל בראשית המאה ה-15 בקרמס שבאוסטריה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וישראל מקרמס
ישראל איסרלן
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג וישראל איסרלן
יששכר בן יקותיאל הלוי
רבי יששכר בן יקותיאל הלוי (נפטר ה'צ"ב, 1332) מן הראשונים, מגדולי תלמידיו של הרא"ש ומחבר החיבור האבוד "קיצור ספר התרומות".
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויששכר בן יקותיאל הלוי
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויחסי אישות (הלכה)
יחזקיה ממגדבורג
רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויחזקיה ממגדבורג
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויחיאל מפריז
יחיאל בן אורי
רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויחיאל בן אורי
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות מץ
יהדות אלזס
חבל אלזס שבמזרח צרפת - מודגש בצבע כתום יהדות אלזס היא מן הקהילות היהודיות העתיקות באירופה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות אלזס
יהדות אוסטריה
יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות אוסטריה
יהדות נירנברג
אפיית מצות בנירנברג, איור מתוך ספר שהתפרסם ב-1716. היישוב היהודי בעיר נירנברג (בגרמנית: Nürnberg), העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה, הוא עתיק יומין, והתקיים כבר באמצע ימי הביניים.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות נירנברג
יהדות קירואן
יהדות קירואן התקיימה בעיר קירואן שבתוניסיה, שבה היה מרכז חשוב ללימוד תלמוד והלכה.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות קירואן
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות רוסיה
יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15
במהלך תקופה זו שבין המאה ה-9 למאה ה-15 יהדות העולם שומעת על ממלכה יהודית עצמאית, במאה ה-9 ביתא ישראל נמצאים בתקופת תור הזהב של ממלכתם שהחלה עם תחילת שלטון יהודית המלכה בשנת 858 לאחר כיבוש קיסרות אקסום ומסתיימת בתחילת המאה ה-12 עם עלייתה לשלטון של השושלת הסולומונית.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהדות וורמייזא
יהונתן בן יצחק
רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג (נפטר לפני ד'תתקצ"ו, 1235) היה מחכמי גרמניה במאה ה-13, ונודע בעיקר בשל היותו מרבותיו של רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהונתן בן יצחק
יהודה בן הרא"ש
רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהודה בן הרא"ש
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויואל הלוי מבונא
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
לִרְאוֹת מהר"ם מרוטנבורג ויוסף טוב עלם
אזכור
ידוע גם בשם המהר"ם מרוטנבורג.